קשה לך עכשיו? ער"ן, עזרה ראשונה נפשית: 1201, בכל שעה. במצב חירום: 101.

ריפוי טראומה

ראשי / פוסט טראומה: תסמינים וזכויות

פוסט טראומה במשרד הביטחון: הכרה ואחוזי נכות

בקצרה

  • ההכרה בפוסט טראומה במשרד הביטחון מבוססת על אבחנה רפואית מתועדת ועל קשר סיבתי לשירות, כאשר על משרתי קבע חלים תנאים מיוחדים וחלק מפגיעותיהם מטופלות במסלול נפגעי עבודה בביטוח הלאומי.
  • בתביעות שהוגשו משנת 1996, נכות צמיתה של 10% עד 19% מזכה ככלל במענק חד פעמי ונכות של 20% ומעלה בתגמול חודשי, ועל דחיית הבקשה בידי קצין התגמולים ניתן לערער לוועדת ערעורים לפי חוק הנכים שליד בית משפט השלום.
  • לצד טיפולים פסיכולוגיים ממוקדי טראומה, קיימות ראיות מוגבלות לתועלת של תוכניות פעילות גופנית כתוספת לטיפול, אך הן אינן מחליפות טיפול קליני או אבחון רפואי.
תוכן העניינים
  1. מי זכאי לפנות למשרד הביטחון ולא לביטוח לאומי
  2. שלב ההכרה: איך מוכיחים קשר סיבתי לשירות
  3. הוועדה הרפואית וקביעת אחוזי נכות
  4. איך מתכוננים לוועדה הרפואית בצורה מסודרת
  5. תמיכה בגוף ובשגרה בזמן ההמתנה
  6. מתי לפנות לעזרה

הגשת בקשה להכרה בפוסט טראומה במשרד הביטחון עשויה להרגיש כמשימה כבדה במיוחד דווקא כשהגוף והנפש כבר עמוסים. לחיילים משוחררים, לאנשי מילואים ולבני משפחותיהם, ההתמודדות עם טפסים, מונחים משפטיים וועדות רפואיות מוסיפה לעיתים מתח, בלבול או רצון לוותר מראש.

התהליך באגף השיקום נועד לבדוק שני דברים מרכזיים: האם קיימת פגיעה נפשית מתמשכת, והאם היא קשורה לאירועים או לתנאים בשירות הביטחוני. במדריך הזה נפרט בצורה מסודרת מי זכאי לפנות למשרד הביטחון, איך בנוי שלב ההכרה, מה בודקת הוועדה הרפואית כשהיא קובעת אחוזי נכות, ואיך אפשר לשמור על יציבות יומיומית בזמן ההמתנה. להרחבה על התגובות הגופניות והנפשיות של הטראומה, אפשר לקרוא במאמר פוסט טראומה: התסמינים בגוף ובנפש.

מי זכאי לפנות למשרד הביטחון ולא לביטוח לאומי

המסלול של אגף השיקום במשרד הביטחון מיועד למי שפגיעתם נגרמה תוך כדי השירות ועקב השירות הצבאי או הביטחוני. הקבוצה הזו כוללת חיילים בשירות חובה, חיילים המשרתים במילואים, וכן משרתים בגופי ביטחון נוספים המוכרים בחוק, כמו המשטרה ושירות בתי הסוהר, בהתאם להגדרות החוק.

לגבי משרתי קבע חלים תנאים מיוחדים, התלויים בין היתר במועד הפגיעה ובסיווגה כחבלת שירות או כמחלת שירות; חלק מהפגיעות מטופלות במסלול נפגעי עבודה בביטוח הלאומי.

לעומת זאת, אזרחים שנפגעו בפעולות איבה, בירי טילים או באירועי טרור מחוץ למסגרת השירות הביטחוני, וכן מי שפיתחו תסמיני טראומה בעקבות אירוע אזרחי או תאונת עבודה אזרחית, פונים בדרך כלל למוסד לביטוח לאומי ולא למשרד הביטחון. ההבחנה הזו חשובה מפני שבחירת המסלול הנכון מונעת עיכובים מיותרים בתחילת הדרך. למי שנמצאים במסלול האזרחי כדאי לעיין במדריך פוסט טראומה וביטוח לאומי: זכויות ואיך מגישים תביעה.

שלב ההכרה: איך מוכיחים קשר סיבתי לשירות

הצעד הראשון בטיפול בתביעה נעשה מול קצין התגמולים באגף השיקום. בשלב זה לא קובעים עדיין אחוזי נכות, אלא בוחנים את עצם הזכאות להכרה. ההחלטה מבוססת על שני מרכיבים משלימים: אבחנה רפואית מתועדת וקשר סיבתי בין השירות לבין הפגיעה הנפשית.

אבחון רפואי ותיעוד השירות

פוסט טראומה אינה מופיעה תמיד מיד לאחר האירוע הקשה. אצל חלק מהאנשים התסמינים פורצים חודשים או אפילו שנים לאחר השחרור או לאחר סיום תקופת המילואים. לכן, גם אם לא פניתם לקצין בריאות הנפש או לחדר מיון בזמן השירות עצמו, עדיין ניתן להגיש בקשה להכרה.

מה שמסייע לבסס את הקשר הסיבתי הוא שילוב של מסמכים רפואיים ועובדתיים:

  • סיכומים רפואיים עדכניים: אבחון או סיכום טיפול מפסיכיאטר או מפסיכולוג קליני, וכן תיעוד מתיק הרפואה בקופת החולים או מתקופת השירות.
  • תיעוד שירות ואירועים: אישורי שירות, צווי מילואים וכל מסמך שממקם אתכם בזמן ובמקום הרלוונטיים.
  • עדויות ותצהירים: דברים כתובים של מפקדים, חברים ליחידה או בני משפחה שמכירים את השינוי שחל בכם לאחר האירועים, במיוחד אם לא נפתח דוח פציעה בזמן אמת.

הגשת הבקשה וסיוע בזמן ההמתנה

הגשת הבקשה מתבצעת באמצעות טופסי תביעה להכרה בנכות באתר אגף השיקום במשרד הביטחון או דרך פורטל משרד הביטחון באתר gov.il. מידע כללי ומסודר על הזכויות וההליכים אפשר למצוא גם באתר כל זכות.

מאחר שבדיקת התביעה יכולה לארוך זמן, חשוב לדעת שמי שמגישים בקשה להכרה על רקע פוסט טראומה או פגיעה נפשית מהשירות עשויים להיות זכאים לטיפול נפשי ולסיוע ביניים עוד לפני סיום ההליך וקבלת ההחלטה הסופית. כדאי לבדוק מול מוקד אגף השיקום או באתר האגף את מסלולי הסיוע המיידי הזמינים בעת הגשת התביעה, כדי לא להישאר ללא מענה טיפולי בתקופת הבירור.

הוועדה הרפואית וקביעת אחוזי נכות

אם קצין התגמולים מכיר בקשר הסיבתי בין הפגיעה לבין השירות, התיק עובר לשלב הבא: זימון לוועדה רפואית. תפקידה של הוועדה הרפואית אינו לבדוק מחדש אם האירוע קרה, אלא להעריך את חומרת המצב הנפשי בהווה ולקבוע את אחוזי הנכות לפי התקנות.

מה הוועדה בודקת בפועל

הוועדה בוחנת כיצד התסמינים משפיעים על התפקוד היומיומי, ולא רק את עצם קיומה של האבחנה. בשיחה ובמסמכים בודקים תחומים כמו איכות השינה וסיוטים, עוררות יתר ודריכות מתמדת, התקפי חרדה, קשיי ריכוז וזיכרון, עצבנות או התפרצויות, הימנעות ממקומות או ממפגשים, והשפעה על היכולת לעבוד, ללמוד ולתפקד בתוך המשפחה.

המפגש בוועדה קצר יחסית, ולכן הוועדה נשענת במידה רבה על המסמכים הרפואיים שהוגשו מראש ועל התרשמות ישירה מהשיחה. חשוב לזכור שאחוזי הנכות אינם ציון על האופי, על הכוח או על אומץ הלב שלכם, אלא מדד טכני שנועד לקבוע את היקף הסיוע והשיקום.

נכות זמנית, נכות צמיתה ומדרגות זכאות

הוועדה יכולה לקבוע נכות זמנית כאשר המצב עדיין דינמי, נמצא בטיפול פעיל או צפוי להשתנות, ולאחר תקופה מזמינה לבדיקה חוזרת. כאשר המצב התייצב לאורך זמן, ניתן לקבוע נכות צמיתה.

שיעור אחוזי הנכות שנקבע משפיע על סוג הזכאות. ככלל, בתביעות שהוגשו משנת 1996, נכות צמיתה של 10% עד 19% מזכה במענק חד פעמי, ונכות של 20% ומעלה מזכה בתגמול חודשי. הזכאות להטבות נוספות תלויה בתנאים נפרדים.

אם חלה החמרה במצב הנפשי לאחר שכבר נקבעו אחוזים, ניתן להגיש בקשה לבדיקה מחודשת בגין החמרת מצב. אם אינכם מסכימים עם החלטת הוועדה הרפואית, קיימת זכות לערער לוועדה רפואית עליונה, ואם הבקשה להכרה עצמה נדחתה, ניתן לערער על החלטת קצין התגמולים לוועדת ערעורים לפי חוק הנכים, היושבת ליד בית משפט השלום, במועד הקבוע בדין.

איך מתכוננים לוועדה הרפואית בצורה מסודרת

המעמד של ועדה רפואית עלול להציף זיכרונות קשים או לגרום לתחושת קיפאון וקושי לדבר. הכנה שקטה מראש מקלה מאוד על ההתמודדות ועוזרת להעביר תמונה אמינה של המציאות:

  • ריכוז מסמכים עדכניים: ודאו שיש בתיק סיכומים רפואיים מהחודשים האחרונים המתארים בפירוט קשיים בתפקוד היומיומי, טיפולים שנוסו ומידת השיפור או הקושי.
  • רשימת נקודות כתובה: כתבו מראש על דף קצר דוגמאות מוחשיות מהשבועות האחרונים, למשל כמה שעות שינה יש בלילה, ממה אתם נמנעים ומה קורה בעבודה או בבית. אם קשה לדבר בחדר, אפשר להקריא מהדף או למסור אותו לעיון הוועדה.
  • הגעה עם מלווה: מותר להגיע לוועדה עם בן או בת משפחה, חבר קרוב או מייצג, שיכולים לתמוך בכם ולהשלים פרטים שנשכחים מתוך לחץ.
  • דיווח מדויק בלי להסתיר: חיילים ואנשי מילואים רגילים לעיתים לשדר שהכול בשליטה. מול הוועדה חשוב לתאר את המציאות כפי שהיא, גם בימים הקשים, בלי להגזים אך גם בלי להמעיט בכאב.

תמיכה בגוף ובשגרה בזמן ההמתנה

המתנה לתשובות מוועדות וממערכות בירוקרטיות עלולה להשאיר את מערכת העצבים במצב מתמשך של דריכות ועייפות. בשגרה כזו, לצד טיפול מקצועי, שמירה על עוגנים גופניים פשוטים יכולה להקל על העומס היומיומי.

המחקר המדעי מראה כי טיפולים פסיכולוגיים ממוקדי טראומה הם בעלי הביסוס המחקרי החזק ביותר להתמודדות עם פוסט טראומה, כפי שעולה למשל מסקירה שיטתית של ארגון קוקרן שערכו ביסון ועמיתיו (Bisson et al., 2013, Cochrane Database of Systematic Reviews).

לצד הטיפול הקליני, סקירה שיטתית ומטה אנליזה של רוזנבאום ועמיתיו (Rosenbaum et al., 2015, Psychiatry Research, 230(2), 130-136) מצאה כי תוכניות של פעילות גופנית היו קשורות לירידה בתסמיני פוסט טראומה ודיכאון בהשוואה לקבוצות ביקורת, אם כי החוקרים ציינו שהמחקרים שנבדקו היו קטנים יחסית ונבדלו זה מזה בסוג האימון ובתנאי המחקר.

חשוב לדייק במה שהראיות אינן מראות: פעילות גופנית, תרגול נשימה או תנועה מתונה אינם תחליף לטיפול פסיכולוגי או פסיכיאטרי, ואינם יכולים להחליף אבחון רפואי לצורך הכרה במשרד הביטחון. יש ראיות מוגבלות לתועלת של תוכניות פעילות גופנית כתוספת לטיפול בפוסט טראומה; הסקירה המצוטטת אינה מבססת בנפרד את יעילותם של תרגילי נשימה או תנועה מתונה.

לקריאה נוספת על שילוב תנועה בשיקום ובחזרה לשגרה, ראו פעילות גופנית ופוסט טראומה: מה המחקר מראה וכן חזרה משירות מילואים: כושר, שינה ושגרה.

מתי לפנות לעזרה

התמודדות עם טראומה ועם הליכים בירוקרטיים עלולה להיות כבדה מדי להתמודדות לבד. אם אתם מרגישים שהמצוקה גוברת, שהשינה קורסת, שקיים ייאוש עמוק או שמופיעות מחשבות על פגיעה עצמית, חשוב לפנות לעזרה מיד ולא לחכות למועד הוועדה.

אפשר לפנות לרופא המשפחה, למרכזי התמיכה לחיילים ולאנשי מילואים, או לקבל סיוע אנונימי ומיידי במוקד ער"ן בטלפון 1201. במצב חירום או סכנה מיידית יש להתקשר מיד למוקד 101 (מד"א) או למוקד 100 (משטרה).

מקורות

  1. אגף השיקום במשרד הביטחון
  2. משרד הביטחון באתר gov.il
  3. פורטל כל זכות

להמשך קריאה

חוסן נפשי: מה זה ומה מחקרים מצאו שמחזק אותוטראומה משנית אצל בני משפחהפוסט טראומה וביטוח לאומי: זכויות ואיך מגישים תביעה