קשה לך עכשיו? ער"ן, עזרה ראשונה נפשית: 1201, בכל שעה. במצב חירום: 101.

ריפוי טראומה

ראשי / פוסט טראומה: תסמינים וזכויות

פוסט טראומה: התסמינים בגוף ובנפש

בקצרה

  • אבחנה של הפרעת דחק פוסט טראומטית נשקלת כאשר תסמיני חודרנות, הימנעות, שינויים במחשבות ובמצב הרוח ועוררות יתר נמשכים יותר מחודש ופוגעים בתפקוד.
  • פוסט טראומה אינה מתבטאת רק בנפש, אלא עשויה לכלול שינויים בוויסות מערכות הדחק בגוף, כאבים, מתח שרירי והפרעות שינה עקשניות.
  • טיפולים פסיכולוגיים ממוקדי טראומה הם בעלי בסיס הראיות החזק ביותר, בעוד שפעילות גופנית ויוגה נבדקו בתנאי מחקר שונים ואינן תחליף לטיפול מקצועי.
תוכן העניינים
  1. מהי הפרעת דחק פוסט טראומטית ומתי מדובר בתגובה טבעית
  2. ארבע קבוצות התסמינים המרכזיות
  3. התסמינים בגוף: מדוע פוסט טראומה מורגשת פיזית
  4. הפרעות שינה והמעגל של גוף דרוך
  5. בין פוסט טראומה לפוסט טראומה מורכבת
  6. מה עוזר לפי המחקר, ומה מקומם של תנועה וטיפול
  7. תפקוד, זכויות ושיחה במשפחה
  8. מתי לפנות לעזרה

אחרי אירוע קשה, אובדן, פגיעה או חשיפה ממושכת לאיום, הגוף והנפש ממשיכים לעיתים לפעול כאילו הסכנה עדיין כאן. מי שחווה את ההשלכות האלה, או חי לצד אדם שמתמודד איתן, מכיר מקרוב את השאלה אם מדובר בתגובה זמנית או בפוסט טראומה.

תסמיני פוסט טראומה אינם מופיעים רק במחשבות או בזיכרונות. הם מורגשים גם בשרירים, בנשימה, בשינה, בבטן ובמערכת העצבים. היכרות ברורה עם הסימנים יכולה להקל על הבלבול, להפחית אשמה עצמית ולעזור להבין מתי כדאי לבקש ליווי מקצועי.

מהי הפרעת דחק פוסט טראומטית ומתי מדובר בתגובה טבעית

לא כל תגובה עוצמתית אחרי אירוע מטלטל היא הפרעת דחק פוסט טראומטית. בימים ובשבועות הראשונים שאחרי חוויה מאיימת, זיכרונות חוזרים, דריכות, קושי להירדם או התרחקות משיחות על מה שקרה הם תגובות שכיחות של מערכת העצבים שמנסה לעבד את האירוע.

על פי סקירות קליניות של ספרות האבחון והמחקר, כמו סקירתם של שליו, ליברזון ומרמר בכתב העת New England Journal of Medicine משנת 2017, ושל בראיינט בכתב העת World Psychiatry משנת 2019, אבחנה של הפרעת דחק פוסט טראומטית נשקלת כאשר התסמינים נמשכים יותר מחודש, גורמים למצוקה משמעותית או פוגעים בתפקוד היומיומי בעבודה, במשפחה או בחברה.

אצל חלק מהאנשים התסמינים מתחילים סמוך לאירוע ונמשכים. אצל אחרים, למשל עם החזרה משירות מילואים אל השגרה השקטה, הסימנים מתגברים דווקא שבועות או חודשים לאחר מכן, כשהדריכות המיידית מפנה מקום למפגש עם חיי היום יום.

ארבע קבוצות התסמינים המרכזיות

בספרות הפסיכיאטרית והרפואית, ובפרט במדריך האבחון DSM 5, מחולקים תסמיני הליבה של פוסט טראומה לארבע קבוצות עיקריות. לא כל אדם חווה את כל התסמינים בכל קבוצה, והעוצמה שלהם יכולה להשתנות מתקופה לתקופה.

חודרנות והיזכרות חוזרת

הזיכרון של האירוע אינו נשאר בעבר, אלא פורץ להווה בלי הזמנה:

  • מחשבות, תמונות או תחושות גופניות שחוזרות שוב ושוב במהלך היום.
  • סיוטים חוזרים הקשורים לאירוע או לתחושת האיום שליוותה אותו.
  • פלאשבקים, כלומר רגעים שבהם נדמה שהאירוע מתרחש מחדש ממש עכשיו, לעיתים בעקבות רעש, ריח, תאריך או מקום מסוים.
  • תגובה רגשית חזקה או תגובה גופנית מואצת, כמו דופק מהיר או הזעה, מול תזכורות לאירוע.

הימנעות

כדי לא להרגיש את ההצפה שהזיכרונות מביאים איתם, מתפתח לעיתים מאמץ מתמשך להתרחק מכל מה שעלול להפעיל אותם:

  • הימנעות ממחשבות, רגשות או שיחות שקשורים לאירוע הקשה.
  • התרחקות ממקומות, אנשים, פעילויות, חדשות או צלילים שמזכירים את החוויה.
  • צמצום הדרגתי של שגרת החיים, כמו הפסקת נהיגה או הימנעות מיציאה מהבית וממפגשים חברתיים.

שינויים במחשבות ובמצב הרוח

מעבר לפחד ולכאב, טראומה עשויה לשנות את האופן שבו אדם תופס את עצמו ואת העולם סביבו:

  • תפיסה קודרת ומתמשכת של האדם את עצמו או את סביבתו, למשל תחושה שהעולם מסוכן לחלוטין או שאי אפשר לסמוך על איש.
  • אשמה עצמית כבדה או האשמה של אחרים, גם כשאין בסיס מציאותי לכך.
  • קהות רגשית, קושי להרגיש שמחה, קרבה או אהבה, ותחושת ניתוק מהמשפחה ומהחברים.
  • לעיתים, קושי לזכור פרטים מרכזיים מתוך האירוע עצמו.

עוררות יתר ותגובתיות

מערכת האזעקה של הגוף נשארת דרוכה גם במצבים יומיומיים בטוחים:

  • דריכות מתמדת וחיפוש שקט אך מתיש אחר סכנות בסביבה, למשל ישיבה עם הגב לקיר או בדיקה חוזרת של מנעולים ודלתות.
  • בהלה חזקה מרעשים פתאומיים, מתנועה מהירה או ממגע לא צפוי.
  • עצבנות, התפרצויות כעס, חוסר סבלנות או קושי ניכר להתרכז במשימות פשוטות.
  • קשיי הירדמות, התעוררויות תכופות ושינה שטחית ולא מרעננת.

התסמינים בגוף: מדוע פוסט טראומה מורגשת פיזית

אנשים רבים מגיעים לבדיקות רפואיות בגלל כאבים או עייפות, ורק בהמשך מגלים קשר בין התחושות הגופניות לבין חוויה טראומטית שעברו. מחקרים מראים שההפרעה אינה מתרחשת רק בראש. פוסט טראומה עשויה להיות מלווה בשינויים בוויסות מערכת העצבים האוטונומית ומערכת התגובה ההורמונלית לדחק; אין מדובר בהכרח בפעילות מוגברת של כולן.

במטה אנליזה שפרסמו פצלה, הרושקה ודלהנטי בשנת 2013 בכתב העת Journal of Anxiety Disorders, נמצא קשר עקבי בין פוסט טראומה לבין דיווח מוגבר על תסמינים גופניים כלליים, כאבי מפרקים ושרירים, בעיות במערכת העיכול ותחושת בריאות כללית ירודה יותר. גם סקירתו של מקפרליין בכתב העת World Psychiatry בשנת 2010 מדגישה כי עומס דחק מתמשך עלול להתבטא לאורך זמן גם בהשלכות גופניות ולא רק בתסמינים נפשיים.

בין התסמינים הגופניים הנפוצים שמוזכרים בדיווחים קליניים ומחקריים:

  • מתח שרירי כרוני בכתפיים, בצוואר, בגב התחתון או בלסתות.
  • כאבי ראש חוזרים, סחרחורת או תחושת כבדות.
  • דופק מואץ, לחץ בחזה, קוצר נשימה או הזעה, בייחוד בעת דריכות או חשיפה לתזכורת.
  • כאבי בטן, בחילה, שינויים ביציאות או שינויים בתיאבון.
  • תשישות עמוקה שמקשה על תפקוד בסיסי, גם בלי מאמץ גופני ניכר.

חשוב לדייק מה המחקר אינו מראה. תסמינים גופניים כשלעצמם אינם מספיקים כדי לקבוע אבחנה של פוסט טראומה, והם עלולים לנבוע ממצבים רפואיים אחרים שדורשים בדיקה אצל רופא המשפחה. מנגד, בדיקות דם או צילומים תקינים אינם אומרים שהכאב מדומיין. הכאב אמיתי לחלוטין, גם כשהמקור שלו קשור לוויסות מערכת העצבים.

הפרעות שינה והמעגל של גוף דרוך

שינה פגועה היא מהתסמינים השכיחים והעקשניים ביותר של פוסט טראומה. בסקירה של ז'רמן בכתב העת American Journal of Psychiatry משנת 2013 תוארו הפרעות השינה, ובהן סיוטים ושינה מקוטעת, כמאפיין מרכזי של ההפרעה ולא רק כתופעת לוואי שולית שלה.

הלילה מזמן אתגר כפול. מצד אחד, השקט והחושך מפחיתים את הסחות הדעת ומאפשרים למחשבות חודרניות לעלות. מצד שני, ההירדמות דורשת שחרור שליטה, וגוף שנמצא במצב הישרדותי מתקשה להרפות.

כך נוצר מעגל דו כיווני: לילה עם שינה קטועה מחמיר למחרת את העצבנות, את הרגישות לרעש ואת הקושי לווסת רגשות, ואלה בתורם מקשים להירדם גם בלילה הבא. למי שמתמודד עם לילות קשים מומלץ לקרוא עוד במדריך על שינה אחרי אירוע קשה, שמפרט דרכים עדינות לבנות מחדש תנאים של אור, תנועה ושגרה.

בין פוסט טראומה לפוסט טראומה מורכבת

רוב המחקר הקלאסי עסק בתסמינים שמתפתחים בעקבות אירוע מוגדר או סדרה קצרה של אירועים. יחד עם זאת, חשיפה ממושכת וחוזרת לאיום, במיוחד במצבים שבהם לא הייתה אפשרות להתרחק או להיחלץ מהסכנה, עלולה ליצור תמונה רחבה יותר המוכרת בספרות כפוסט טראומה מורכבת.

ב ICD-11, פוסט טראומה מורכבת כוללת את שלוש קבוצות תסמיני הפוסט טראומה המוגדרות בו, וכן קשיים מתמשכים בוויסות רגשי, תפיסה עצמית שלילית וקשיים ביחסים. ב DSM-5 אין אבחנה נפרדת של פוסט טראומה מורכבת. להבחנה ברורה יותר בין המצבים אפשר לקרוא בעמוד על פוסט טראומה מורכבת.

מה עוזר לפי המחקר, ומה מקומם של תנועה וטיפול

כאשר התסמינים נמשכים ופוגעים בחיים, ישנם טיפולים שנבדקו היטב ונמצאו יעילים עבור רבים. בסקירה שיטתית של קוקריין שערכו ביסון, רוברטס, אנדרו, קופר ולואיס בשנת 2013 בכתב העת Cochrane Database of Systematic Reviews, וכן בסקירתו של בראיינט משנת 2019, טיפולים פסיכולוגיים ממוקדי טראומה, כגון טיפול קוגניטיבי התנהגותי ממוקד טראומה וטיפול בעיבוד מחדש של זיכרונות באמצעות תנועות עיניים, הציגו את בסיס הראיות החזק ביותר להפחתת תסמיני פוסט טראומה. במקרים מסוימים, ובהתייעצות עם רופא או פסיכיאטר, משולב גם טיפול תרופתי.

לצד הטיפול המקצועי, הולך וגדל המחקר שבודק איך תנועה גופנית יכולה לתמוך בגוף הדרוך. בסקירה שיטתית ומטה אנליזה של ניסויים קליניים שפרסמו רוזנבאום, ואנקמפפורט, סטיל, ניובי, וורד וסטאבס בשנת 2015 בכתב העת Psychiatry Research, נמצא שפעילות גופנית שהתווספה לטיפול המקובל נקשרה לירידה מובהקת בתסמיני פוסט טראומה ובתסמיני דיכאון נלווים בהשוואה לקבוצות ביקורת.

תחום נוסף שנבדק בניסויים מבוקרים הוא יוגה מותאמת. בסקירה שיטתית ומטה אנליזה שפרסמו קריימר, אנהייר, סאהא ודובוס בשנת 2018 בכתב העת BMC Psychiatry, נמצאו ראיות לתועלת מתונה של יוגה בהפחתת תסמינים כאשר היא ניתנת כתוספת, לצד מגבלות מתודולוגיות כמו מדגמים קטנים ומעקב קצר טווח.

כאן חשוב לשים לב למה שהמחקר אינו מראה:

  • פעילות גופנית ויוגה נבדקו בתנאי מחקר שונים, לרבות כתוספת לטיפול ובהשוואה לקבוצות ללא טיפול. אין להסיק מכך שהן תחליף לטיפול מקצועי מבוסס ראיות. אין ראיות לכך שאימון גופני לבדו פותר פוסט טראומה ממושכת.
  • המחקרים הקיימים נבדלים זה מזה בסוג התנועה, בעצימות ובמשך התוכנית, ולכן אי אפשר להמליץ על נוסחה אחידה שמתאימה לכולם.
  • אין כיום בסיס מחקרי מוצק לטענה שתוספי תזונה, ויטמינים או תפריט מסוים מרפאים פוסט טראומה או מעלימים תסמיני דחק וחרדה.

למי שמחפש להבין לעומק מה נבדק בניסויים על אימון אירובי, כוח ותנועה עדינה, אפשר להמשיך למאמר פעילות גופנית ופוסט טראומה.

תפקוד, זכויות ושיחה במשפחה

התמודדות ממושכת עם תסמינים גופניים ונפשיים אינה נשארת רק בתחושה האישית. היא משפיעה על יכולת העבודה, על הריכוז, על הסבלנות בבית ועל היחסים עם בני זוג וילדים. לפעמים הסביבה רואה רק עצבנות, התכנסות או עייפות, ואינה מבינה שמאחוריהן עומדת מערכת עצבים מותשת.

בישראל קיימים מסלולי הכרה וסיוע למי שתסמיניו קשורים לשירות צבאי, לשירות מילואים, לפעולות איבה או לאירוע בעבודה. התהליך מול הגורמים המטפלים והמבטחים דורש לרוב תיעוד רפואי מסודר וסבלנות, ואפשר לקרוא על אופן הפנייה והמסמכים הנדרשים בעמוד פוסט טראומה וביטוח לאומי.

מתי לפנות לעזרה

אם עבר יותר מחודש מאז האירוע הקשה והתסמינים אינם נחלשים, או אם הם מחמירים ופוגעים בשינה, בעבודה או בקשרים קרובים, חשוב לפנות להערכה אצל רופא המשפחה או במרפאה לבריאות הנפש. גם אם אינכם בטוחים שזו פוסט טראומה, שיחה מקצועית מוקדמת יכולה לחסוך חודשים של סבל לבד.

אם העומס הרגשי גובר וצריך אוזן קשבת עכשיו, אפשר לפנות לקו התמיכה של ער"ן בטלפון 1201, הפועל באנונימיות ובזמינות מלאה. במצב חירום רפואי או כשקיימת סכנה מיידית לעצמכם או לאחרים, יש להתקשר מיד למוקד 101 (מד"א) או למוקד 100 של המשטרה.

להמשך קריאה

חוסן נפשי: מה זה ומה מחקרים מצאו שמחזק אותוטראומה משנית אצל בני משפחהפוסט טראומה וביטוח לאומי: זכויות ואיך מגישים תביעה